אגודה שיתופית היא תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת, עם זכויות וחובות משל עצמה. המשמעות היא שהאגודה אינה זהה לחבריה, ולא כל פעולה של חבר אגודה תחייב את האגודה, ולהפך.

אגודות רבות נדרשות מעת לעת לשקול האם לנקוט בהליך משפטי. להלן ארבע נקודות מרכזיות שכל אגודה שיתופית צריכה לבחון לפני החלטה על הגשת תביעה:

אגודה שיתופית היא תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת, עם זכויות וחובות משל עצמה. המשמעות היא שהאגודה אינה זהה לחבריה, ולא כל פעולה של חבר אגודה תחייב את האגודה, ולהפך.

אגודות רבות נדרשות מעת לעת לשקול האם לנקוט בהליך משפטי. להלן ארבע נקודות מרכזיות שכל אגודה שיתופית צריכה לבחון לפני החלטה על הגשת תביעה.

הפקדת ערובה להוצאות משפט היא סיכון ממשי לאגודות שיתופיות בע"מ

נתבע שקיבל תביעה מאגודה שיתופית בע"מ רשאי לבקש מבית המשפט להורות על הפקדת ערובה להוצאות.
סעיף 353א לחוק החברות קובע כי כאשר תביעה מוגשת על ידי תאגיד בעירבון מוגבל, רשאי בית המשפט לחייב את התאגיד להפקיד ערובה שתבטיח את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

למרות שהסעיף מנוסח ביחס לחברות, בתי המשפט החילו אותו גם על אגודות שיתופיות בע"מ. הסיבה לכך היא שתאגיד בעירבון מוגבל יוצר חיץ בין חובות התאגיד לבין חבריו, ולכן קיים חשש שלא ניתן יהיה להיפרע מהוצאות משפט אם התביעה תידחה.

חשוב להדגיש:
הנטל להראות שאין צורך בהפקדת ערובה מוטל על התאגיד התובע, ולא על מבקש הערובה. כלומר, ברגע שמוגשת בקשה להפקדת ערובה, האגודה היא זו שחייבת להוכיח כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות המשפט אם תפסיד, או כי קיימות נסיבות מיוחדות שמייתרות את חיוב הערובה.

לכן, לפני הגשת תביעה חשוב שהאגודה תבחן את יכולתה הכלכלית, תתעד אותה מראש (במידת האפשר), ותיערך לכך שבית המשפט עשוי לדרוש ערובה כבר בתחילת ההליך.

חובה לבדוק את מנגנון יישוב הסכסוכים בתקנון

כל תקנון של אגודה שיתופית כולל מנגנון יישוב סכסוכים. ברוב המקרים מדובר בבוררות.
המנגנון הזה משפיע באופן ישיר על הדרך שבה נכון לפעול:

• בוררות שונה מהותית מניהול תביעה בבית משפט
• העלויות שונות
• זמני ההליך שונים
• השיקולים האסטרטגיים אחרים

לפני נקיטת צעד משפטי יש לבדוק מה מחייב התקנון, האם קיימת חובה לפנות לבוררות, האם ישנו הליך פנימי מקדים ומהן ההשלכות של כל אחד מהם.

הגשת תביעה היא החלטה עסקית שחשופה לביקורת שיפוטית

חשוב לבדוק מי הרשות המוסמכת לפי התקנון לקבל החלטה על הגשת תביעה (ברוב המקרים, הוועד מקבל החלטות עסקיות שכאלה). החלטה כזו עשויה להיות חשופה לביקורת שיפוטית.

בית המשפט עשוי לבחון בין היתר:

• האם ההחלטה התקבלה כדין
• האם נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים
• האם התקיים דיון מעמיק
• האם קיים ניגוד עניינים
• האם התקבלה החלטה סבירה במבחן שיקול הדעת העסקי

לפני הגשת תביעה על הרשות המוסמכת באגודה לשקול היטב יתרונות מול חסרונות, לבחון סיכויים וסיכונים, להתייעץ עם יועץ משפטי ומשרד עורכי דין בעל ניסיון בתחום, לקבל הצעות מחיר ולבחון את הכיסוי הביטוחי הרלוונטי לנושאי המשרה ולאגודה.

חשוב לבדוק אם עילת התביעה שייכת לאגודה או לחבריה

לא כל אירוע שבו האגודה מעורבת מקנה לה עילת תביעה. לעיתים דווקא לחבר אגודה מסוים יש את העילה.

לדוגמה: אם חבר אחד גורם נזק לחבר אחר, ייתכן שהנפגע יצטרך להגיש תביעה נגד אותו חבר, גם אם האגודה הייתה שותפה להתרחשות. ההבחנה תלויה בהמון פרמטרים, כמו זהות הנפגע הישיר ואופי הזכות שנפגעה.

לכן חשוב להעריך מראש מי בעל העילה, מהו הנזק, מי הנפגע הישיר והאם האגודה בכלל רשאית לתבוע בנסיבות.

משרד ח. נועם ושות' מעניק ליווי שוטף לאגודות שיתופיות, קיבוצים, מושבים ותאגידים חקלאיים בכל היבטי הדין. המשרד מתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית, יישוב סכסוכים בין חברי אגודה, ייעוץ לוועדים ולנושאי משרה וייצוג בבתי משפט ובבוררויות. המשרד משלב ניסיון רב שנים בדיני אגודות עם יכולות ליטיגציה מוכחות ומעניק לאגודות פתרונות מדויקים וגישה אסטרטגית שמותאמת לאתגרים המיוחדים של התאגידים במרחב הכפרי.