הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת חדש בנושא עיקרון ההסכמה בדיני הגנת הפרטיות.
המסמך מסביר כיצד יש לפרש ולהחיל את דרישת ההסכמה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

גילוי הדעת עוסק בשאלה מהי הסכמה תקפה לפגיעה בפרטיות.
הוא מפרט גם כיצד יש לקבל הסכמה זו בפועל.
המסמך מיועד לגורמים האוספים מידע אישי.
בכלל זה חברות, ארגונים וגופים ציבוריים.

עיקרון ההסכמה בדיני הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות מותרת רק במקרים מסוימים.
אחד מהם הוא כאשר קיימת הסמכה בדין.
מקרה נוסף הוא כאשר האדם נתן את הסכמתו לפגיעה בפרטיות.

עיקרון ההסכמה מעניק לאדם שליטה במידע הנוגע אליו.
הוא מאפשר לו להחליט איזה מידע ייחשף.
הוא גם מאפשר לו לקבוע למי יימסר המידע ולאילו מטרות.

גילוי הדעת מדגיש כי הסכמה לפגיעה בפרטיות חייבת להיות
הסכמה מדעת.
האדם צריך להבין את משמעות ההסכמה ואת השלכותיה.

הסכמה מדעת – דרישות מרכזיות

הרשות להגנת הפרטיות מציינת כי הסכמה תקפה מחייבת מודעות.
האדם צריך להבין את תוכן הבקשה.
הוא צריך לדעת מהן מטרות השימוש במידע.
בנוסף עליו להבין את ההשלכות האפשריות של ההסכמה.

מבקש ההסכמה צריך להציג את המידע בצורה ברורה.
המידע צריך להיות נגיש ופשוט להבנה.
הצגת מידע באופן מסורבל עלולה לפגוע בתוקף ההסכמה.

היקף המידע שיש למסור משתנה בהתאם לנסיבות.
כאשר הפעולה עלולה לפגוע בפרטיות בצורה משמעותית,
נדרש פירוט רחב יותר של המידע הרלוונטי.

פערי כוח והסכמה "חשודה"

גילוי הדעת מתייחס גם למצבים של פערי כוח בין הצדדים.
במקרים כאלה עלול להתעורר חשש שההסכמה אינה חופשית.

בנסיבות אלה מבקש ההסכמה צריך להראות כי האדם הסכים מרצונו.
הוא צריך להראות כי הבחירה הייתה חופשית.

לשם כך ניתן לנקוט צעדים שונים.

• להציע חלופה סבירה לקבלת השירות.
• להימנע מהתניית שירות במסירת מידע שאינו נדרש.
• להציג את תנאי ההסכמה בצורה ברורה ובולטת.

אופן קבלת ההסכמה

הסכמה לפגיעה בפרטיות יכולה להיות מפורשת.
היא יכולה להיות גם הסכמה מכללא.

עם זאת, במקרים רבים עדיף לקבל
הסכמה מפורשת.
הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר במידע רגיש.
הדבר חשוב גם כאשר הפעולה עלולה לפגוע בפרטיות באופן משמעותי.

שתיקה לבדה אינה נחשבת להסכמה.
גם היעדר מחאה אינו מהווה בהכרח הסכמה תקפה.

פגיעה בפרטיות ללא הסכמה

לעיתים גורם פוגע בפרטיות גם ללא הסכמה.
במצב כזה הוא עשוי לנסות להסתמך על ההגנות הקבועות בחוק.

במקרה כזה עליו להראות כי הפגיעה עומדת בדרישת המידתיות.
עליו להציג גם אינטרס לגיטימי המצדיק את הפגיעה.

אם דרישות אלה אינן מתקיימות,
הפגיעה בפרטיות עשויה להיחשב פגיעה שלא כדין.

חזרה מהסכמה

לעיתים אדם מבקש לחזור בו מהסכמה שנתן.
במצב כזה הוא מבקש להפסיק שימוש במידע האישי שלו.

גילוי הדעת מציין כי יש לבחון בקשה כזו בחיוב.
הדבר חשוב במיוחד כאשר המשך השימוש במידע עלול לפגוע בפרטיות.

משמעות גילוי הדעת

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה את גילוי הדעת כחלק מסמכויותיה לפי החוק.
המסמך מציג את הפרשנות המשפטית של הרשות.

פרשנות זו עשויה להשפיע על פעולות הפיקוח של הרשות.
היא עשויה להשפיע גם על רישום מאגרי מידע.
בנוסף היא עשויה להיות רלוונטית להטלת עיצומים כספיים.

לכן לגילוי הדעת עשויה להיות חשיבות מעשית.
הדבר נכון במיוחד עבור גורמים האוספים מידע אישי או משתמשים בו.

מחלקת ליטיגציה – ח. נועם ושות'

סוגיות של הגנת פרטיות ומידע אישי מתעוררות בהליכים משפטיים.
הן מתעוררות גם בפעילות השוטפת של ארגונים ותאגידים.

מחלקת הליטיגציה של משרד ח. נועם ושות'
מטפלת במחלוקות משפטיות בתחום דיני הפרטיות ומאגרי המידע.

בנוסף המחלקה מלווה ארגונים בהטמעת הוראות חוק הגנת הפרטיות.
הליווי כולל בניית נהלים.
הליווי כולל גם הסדרת איסוף מידע וניהול מאגרי מידע.

המשרד מלווה מגוון גופים.
בכלל זה אגודות שיתופיות, מושבים, קיבוצים, חברות ועמותות.

ליצירת קשר עם מחלקת הליטיגציה