נדמה כי כיום מעטים חולקים על כך שפקודת האגודות השיתופיות והתקנות מכוחה לא בהכרח מספקות מענה הולם למציאות של ימינו ולאתגרים עכשוויים. אפילו אם ההצדקות והמטרות מאחורי חלק מהדינים הקיימים עומדות בעינן, הן עדיין לא תואמות את המציאות הכלכלית-חברתית של ימינו. דוגמה לכך הינה הזכאות להימנות בפנקס החברים של האגודה השיתופית.

לחבר באגודה שיתופית יש זכויות (לצד התחייבויות). משום שפינוי שטחים חקלאיים השייכים לאגודה לטובת הקמת מבני מגורים נהיה שכיח יותר ויותר, חברי האגודה עשויים להנות מהטבות כלכליות משמעותיות. בנסיבות אלה, עדכון רשימת החברים (בפנקס החברים) עלול להוביל להליכים משפטיים מורכבים שמתבצעים, על פי רוב, במסגרת הסמכויות המשפטיות של משרד האגודות השיתופיות.

על רקע אותן תמורות חברתיות-כלכליות שיש במרחב הכפרי בישראל, בולטת התופעה שחברי אגודה לא גרים בנחלתם במושב, אלא מתגוררים מחוץ לתחומי המושב. תופעה זו הולכת ונהיית שכיחה יותר לנוכח העברות בין דוריות (למשל קבלת נחלה בירושה) או תהליכי עיור (מעבר של תושבים מהמרחב הכפרי למרחב העירוני).

בהתאם לכך, הליכים משפטיים רבים מתמקדים לאחרונה בשאלה האם העדר מגורי קבע בנחלה גורע את החבר מפנקס החברים. שאלה זו כבר נדונה בעבר על ידי בית המשפט העליון וההלכה הינה כי אם תקנון האגודה השיתופית מחייב את החבר לגור בנחלה כתנאי לחברותו – העדר מגורי קבע בנחלה עלול לגרוע אותו מרשימת החברים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע תנאים קשים למדי שעל האגודה לעמוד בהם בטרם ייקבע כי החבר לא גר בנחלה דרך קבע (בג"ץ 6627/98 ועוד). למעשה, בית המשפט העליון קבע כי למרות שהאגודה יכולה לגרוע חבר מפנקס החברים בשל העדר מגוריו במושב, היא לא תוכל לממש את סמכותה בקלות.

בשנת 2025 משרד רשם האגודות השיתופיות הוציא תחת ידו מספר החלטות שיפוטיות הדנות בשאלה זו ונדרשות ליישום במציאות של ימינו את הלכת בית המשפט העליון אשר נקבעה בתחילת שנות האלפיים. מאותן החלטות עולה כי למרות שכיחות התופעה ההולכת וגואה, הקושי בגריעת חבר מפנקס החברים נותר בעינו.

בהחלטה מינואר 2025 קבע משרד רשם האגודות השיתופיות כי ניתן להסתפק בזיקה לאגודה, כך שלא יהיה ניתוק בין החבר לבין האגודה כדי לעמוד בתנאי שנקבע בתקנון. כך למשל, נקבע כי בני זוג שאינם מתגוררים במושב בשנתיים האחרונות, משכירים את משקם לצד ג', פרסמו אותו למכירה ומאוחר יותר נסוגו מכך – הם עדיין חברים. זאת משום ש"זיקתם למושב לא נותקה", ובכוונתם בעתיד לשוב ולהתגורר במושב.

מגמה משפטית נוספת פועלת בכיוון הנגדי. תושבי המושב שלא מנויים בפנקס החברים טוענים כי יש להכיר בהם כחברים מכוח התנהגות. לפי דיני האגודות השיתופיות ישנה דרך לראות באדם חבר באגודה שיתופית מכוח התנהגות (הגם שדרך זו מהווה חריג לכלל). כך למשל, באותה החלטה נקבע כי אם אדם לוקח חלק באספות הכלליות של האגודה השיתופית למרות שלא נמנה באופן פורמלי ברשימת החברים ומשתתף בבחירות לרשויות האגודה, ניתן לראות בו כחבר אגודה שיתופית על כל המשתמע מכך.

לסיכום, חברות באגודה שיתופית מהווה סטטוס המעניק אגד של זכויות והתחייבויות, אשר בנסיבות מסוימות – חברות באגודה שיתופית עשויה להעניק הטבות מרחיקות לכת לחברים. גריעת חבר מפנקס החברים בשל העדר מגוריו תדרוש מהאגודה השיתופית לעבור משוכה קשה.

המשוכה הקשה הזו יוצרת איזון נכון לטעמי ביחס לשמירת זכויות הצדדים, וכן מתמרצת את האגודה השיתופית להגיע להסכמה עם החבר בדבר הוצאתו מפנקס החברים, באופן המתיישב עם עקרונות הקואופרציה ומונע עומס על מערכת המשפט.