לאחרונה (9.11.25) בית המשפט העליון (השופטים וילנר, שטיין ורונן) הוציא תחת ידו פסק דין בהליך רע"א 41402-12-24 גרנות נ' רמת רזיאל כפר שתופי של תנועת חירות בית"ר בע"מ.
פסק הדין עוסק בשאלה אחת ברורה: האם תאגיד, ובפרט אגודה שיתופית, רשאי לקבל פיצוי על נזק לא ממוני בשם הטוב שלו? התשובה היא כן.
בני הזוג גרנות, בעלי נחלה במושב, פרסמו התנגדויות קשות נגד ועד האגודה. הם ייחסו לוועד שימוש פסול בכספים, אכיפה סלקטיבית וגבייה בלתי חוקית.
בתי המשפט קמא קבעו כי חלק מהפרסומים הם לשון הרע. הם דחו את טענות ההגנה. הם פסקו פיצוי כספי וחיוב בפרסום תיקון.
בית המשפט העליון התמקד בשאלה העקרונית: האם האגודה יכולה לקבל פיצוי על נזק לקהילה, ללכידות, למוניטין – גם בלי להראות הפסד כספי מדויק.
בית המשפט העליון פסק שכן . הוא מפרש את סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין כך ש"נזק" כולל גם פגיעה בשם הטוב ובתפקוד הקהילתי. הוא מדגיש כי באגודה שיתופית, הפגיעה במרקם החיים, באמון ובנכונות החברים לפעול – היא נזק ממשי. נזק בר-פיצוי.
השופטים חלוקים בשוליים לגבי חברות מסחריות, אך מסכימים: אגודה שיתופית רשאית לתבוע ולהוכיח נזק לא ממוני, ולקבל בגינו פיצוי.
עבור אגודות, קיבוצים ומושבים – המסר חד:
פרסומים מתמשכים הפוגעים בלכידות הקהילתית ובאמון הציבור אינם "רעש רקע". הם עלולים לעלות בפיצוי משמעותי.
עבור יחידים – פסק הדין מזכיר: ביקורת מותרת. השמצה חסרת בסיס, המערערת את תפקוד האורגנים הנבחרים, חושפת לאחריות.
ח. נועם ושות' מלווים אגודות ויישובים בסכסוכים פנימיים, בליווי אסטרטגי מדויק המבוסס על ההלכות האחרונות, ובהגנה אפקטיבית על השם הטוב ומוסדות הניהול.