פלישה לשטח ציבורי אגודה שיתופית: רשמת האגודות מאשרת פסק בורר

מבוא: הסכסוך והבקשה לתיקון פסק בוררות

רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד טלי ארפי-כהן, דנה בבקשתם של בני הזוג וכהולדר (המערערים) לתקן פסק בוררות שניתן נגדם.

פסק הבוררות, שנתן עו"ד יששכר בר-הלל, קיבל במלואה תביעה של אגודת מעלה עמוס נגד המערערים.

הבורר קבע שהמערערים פלשו לשטח ציבורי באגודה.

פסק הבורר קבע כי המערערים סיפחו את השטח לחצרם ובנו עליו גדר ומסלעה ללא היתר.

כמו כן, הבורר הורה להם לסלק ידם מהשטח ולפרק את הבנייה בתוך 30 יום.

בנוסף, הבורר חייב את המערערים לשלם לאגודה 24,714 ש"ח בצירוף מע"מ, הכוללים הוצאות בוררות, שכר טרחת עורך דין וחיובים כספיים קודמים.

השתלשלות עובדתית: פלישה והליכים משפטיים

הסכסוך החל כאשר האגודה טענה שהמערערים פלשו לשטח ציבורי סמוך למגרשם.

האגודה טענה כי המערערים סיפחו את השטח לחצרם ובנו עליו ללא היתר.

לאחר שהמערערים סירבו לפנות את השטח, פנתה האגודה למשרד הרשמת בבקשה למינוי בורר.

המערערים הגישו תגובה לבקשת האגודה למינוי בורר.

בתגובה, המערערים התנגדו לבוררות וביקשו לסלק את התביעה על הסף בטענות של חוסר סמכות וחוסר יריבות.

סגן הרשמת דאז דחה את בקשתם ומינה את עו"ד יששכר בר-הלל כבורר.

הצדדים הגישו לבורר כתבי טענות ותצהירים.

המערערים לא התייצבו לדיון מקדמי בפני הבורר.

הבורר דחה בקשה נוספת לסילוק על הסף וקבע קיום יריבות וסמכות.

המערערים הודיעו לבורר כי אינם מכירים בסמכותו ולא יגיעו לדיונים, על אף אזהרות הבורר כי ידון בתיק בהיעדרם.

הבורר דן בתיק בהיעדרם ונתן את פסק הבוררות ב-24 ביוני 2024.

טענות הצדדים

המערערים

• השטח המדובר הוזנח על ידי היישוב במשך שנים רבות.
• פעולותיהם בשטח היו מינוריות ונועדו למנוע הידרדרות אבנים וצמיחת פרא.
• השטח נותר פתוח לציבור.
• טענו לחוסר סמכות, היעדר יריבות, והיעדר חזקה של האגודה בקרקע.
• הדגישו קיום תניית בוררות ספציפית בהסכם משנת 2017 המפנה לבוררות בבית דין רבני.
• נטען כי כי תנייה זו גוברת על תקנון האגודה.
• טענו כי הגדר נבנתה על ידי יזם/קבלן צד שלישי, ולא על ידם.
• העלו טענות נגד התנהלות הבורר וחיוב בהוצאות, כולל קיום דיון למרות הודעת מחלה.

המשיבה (האגודה)

• המערערים פלשו לשטח ציבורי, סיפחו אותו לחצרם ובנו עליו מסלעה וגדר ללא היתר.
• מכוח תקנון האגודה והסכמים עם החטיבה להתיישבות, האגודה מוסמכת לנהל את שטחי היישוב ולשמור על הרכוש הציבורי.
• לפי חוק המקרקעין, למחזיק בשטח יש זכות לדרוש סילוק יד ממי שפלש ללא רשות.
• תצלומי אוויר תומכים בטענות האגודה, וכתב אישום פלילי הוגש נגד המערערים בגין עבירות הבנייה.
• תניית הבוררות הנטענת על ידי המערערים חלה רק על הסכם ספציפי ואינה גוברת על תקנון האגודה החל על מערכת היחסים הכללית בין האגודה לחבריה.
• המערער כיהן כחבר ועד ההנהלה של האגודה, ולכן מכיר היטב את הוראות התקנון.
• המערערים ניסו לעכב את ההליך, כולל פנייה לבית משפט השלום והימנעות מהתייצבות לדיונים.

פסק הבורר: סמכות והכרעה לגופו של עניין

הבורר דחה את טענות המערערים לחוסר סמכות. הוא קבע כי יש לו סמכות לדון בסכסוך מכוח תקנון האגודה, המפנה לבוררות לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות. סכסוך שעניינו סילוק יד משטח ציבורי של האגודה נכלל בגדרי "עסקי האגודה".

הבורר הסכים עם עמדת האגודה שהיא המחזיקה החוקית בקרקע, ומחויבת לשמור על הרכוש הציבורי. בהסתמך על חוק המקרקעין, למחזיק יש זכות לדרוש סילוק יד ממי שפלש ללא רשות.

המערערים הודו בכתב ההגנה שביצעו פעולות בשטח, והדבר נתמך בתצלומי אוויר. הבורר ציין גם שכתב אישום פלילי הוגש נגד המערערים בגין בנייה בלתי חוקית באותו שטח.

לנוכח כל אלה, הבורר קיבל את התביעה במלואה, הורה על סילוק יד והריסת הבנייה הבלתי חוקית, וחייב את המערערים בהוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 24,714 ש"ח.

הכרעת רשמת האגודות השיתופיות בהשגה

רשמת האגודות השיתופיות דחתה את בקשת המערערים לביטול פסק הבוררות ואימצה את החלטת הבורר.

סוף דבר

רשמת האגודות השיתופיות דחתה את ההשגה במלואה.

היא אישרה את החלטת הבורר לחייב את המערערים לסלק ידם מהשטח הציבורי ביישוב מעלה עמוס ולהרוס את הגדר והמסלעה שבנו.

בנוסף, הרשמת השאירה על כנה את חיוב המערערים בסכום של 24,714 ש"ח בצירוף מע"מ. והיא הוסיפה חיוב נוסף של 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הוצאות ההשגה. סך הכל, המערערים חויבו בסכום של 30,714 ש"ח בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה אם לא ישולם במועד.

ההחלטה ניתנה ביום 18 במרץ 2026.