אחרי כשישים שנה בהם הייתה נהוגה הלכת עקריש, החליט בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור כי אין עוד טעם להמתין ל"חמורו של משיח" עד אשר ייענה המחוקק לקריאה ויתקן את החוק, על כן ראוי לשקול מחדש את הלכת עקריש הידועה כהלכת פיצול הסעדים, במקרה בו הסמכות בגין אותה עילת תביעה נתונה לבית המשפט השלום והמחוזי בגין סעדים שונים.
****
במקרה דנן הגיש המבקש לבימ"ש המחוזי תביעה נגד המשיבה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין, ולצידה ביקש היתר לפיצול סעדים לתבוע סעדים כספיים בסכום שאינו עולה על תקרת סמכותו של בימ"ש השלום, אך בקשתו נדחתה.
הלכת עקריש, אשר היתה נהוגה עד היום (עם חריגים שנוצרו עם השנים ע"י הפסיקה), לא אפשרה לבימ"ש המחוזי לדון בסעדים כספיים הבאים בגדרי סמכותו העניינית של בימ"ש השלום. התוצאה היתה כי על התובע סעד של בעלות להגישה בבית המשפט המחוזי ואילו הסעד הכספי, אם היה בגדר סכום הנמוך מסמכות בית המשפט המחוזי, היה על התובע להגישו בבית המשפט השלום בתביעה נפרדת.
****
ביהמ"ש העליון, מטעמי יעילות הדיונית ועל מנת למנוע התדיינות כפולה באותו עניין בשתי ערכאות שונות, פסק כי הגיעה העת לשנות את הלכת עקריש כך שלבימ"ש המחוזי, הדן בתביעה הנוגעת למקרקעין המצויה בתחום סמכותו העניינית, מסורה הסמכות לדון גם בסעדים כספיים שבתחום סמכותו של בימ"ש השלום, כאשר אלה נובעים מאותה עילת תביעה.
****
לפיכך, על תובע העותר לסעד הנוגע למקרקעין המסור לסמכות בימ"ש המחוזי לעתור אף למלוא סעדיו הכספיים לפני בימ"ש המחוזי, גם אם אלה באים, כשהם לבדם, בגדרי סמכות בימ"ש השלום.
תובע שלא יעתור למלוא הסעדים הנובעים מאותה עילה בתביעות מהסוג בו עסקינן, יהא מושתק בהשתק עילה מלתבוע אותם בהליך נפרד, אלא אם קיבל היתר לפיצול סעדים. אולם, הוראה זו לא תחול על תביעות שבעת הגשתן לא ניתן היה לרכז את מלוא הסעדים כאמור לפני ערכאה אחת.
****
אמור מעתה כי מקום בו פלוני מגיש תביעה לבית המשפט המחוזי לאכיפה או לביטול הסכם מקרקעין, ובנוסף או לחילופין תביעה לפיצוי או לפיצוי מוסכם – הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי.
