רקע

המנוח י' מ' נפטר רווק וללא ילדים. נכסו העיקרי: נחלה חקלאית הכוללת מטעים, לולים ומכסת ביצים.
האח א' מ' (הנתבע) הפעיל את המשק בפועל עשרות שנים.
ב-2011 נחתם עם האם הסכם הלוואה: הנתבע השקיע לאורך השנים 1.5 מיליון ₪, והאם העניקה לו זכות להפעיל את המשק במשך 20 שנה לצורך פרנסת האחים החסויים.
המנוח נרשם כ"בן ממשיך" ב-2012.
לאחר פטירתו ב-2018 לא הצליחו האחים להשלים הסכם חלוקת עיזבון.

הסוגיות שבמחלוקת

1. האם הנתבע יכול להיחשב "מוכן ומסוגל" למרות שהוא מחזיק בנחלה נוספת.

2. כיצד לחשב את הפיצוי לשאר היורשים – שווי ברוטו או שווי נטו לאחר מיסוי ודמי הסכמה.

3. אילו השקעות של הנתבע יוכרו לקיזוז, והאם מגיע לו שכר עבודה רטרואקטיבי.

4. תוקף הסכם ההלוואה אל מול טענות להשפעה בלתי הוגנת או חוסר כשרות של האם.

קביעות מרכזיות

על טענות התובעים לניהול לקוי

"לאור הוראות סעיף 114 לחוק ותכליתו, מצאתי כי מרביתן של הטענות שהופנו כלפי הנתבע בדבר ניהול המשק ותפעולו אינן רלוונטיות לסוגיה המרכזית העומדת לדיון והיא – האם מתקיימים בנתבע התנאים הנדרשים על מנת שייחשב כ'יורש המוכן והמסוגל' במובן הסעיף. טענות התובעים נוגעות למחלוקות משפחתיות ולביקורת על התנהלות הנתבע, אך אינן פוגעות בעובדה המהותית שהמשק החקלאי מוסיף להתקיים כיחידה כלכלית פעילה ומתפקדת תחת ניהולו של הנתבע לאורך עשרות שנים."

על החזקת נחלה נוספת

"משהגענו למסקנה כי הנתבע הוא היורש היחיד המוכן ומסוגל לקיים את המשק, אין הוא נפסל מניה וביה רק משום שהוא מחזיק בנחלה נוספת. יחד עם זאת וכמצוות הסעיף, הוא חייב להעביר את הזכויות שקיבל בתוך שנה… על פי נהלי רמ"י ממילא לא ניתן יהיה לרשום זכויות בנחלה על שמו מכח סעיף 114 אלמלא לא יהיו זכויות של נחלה נוספת רשומות על שמו באותה עת."

על דרישת שכר העבודה

"עיקר הסכומים אותם מבקש הנתבע לקזז משווי הפיצוי המגיע ליתר היורשים נובע מעבודתו במשק… חישוב הנתבע כולל לשיטתו 42 שנות עבודה… ומגיע לסכום של מעל 3 מיליון ₪… מדובר בחישוב חסר כל בסיס וחסר כל יסוד. ראשית, הנתבע, בעת שעבד במשק, מעולם לא דרש שכר עבודה."

על תוקף הסכם ההלוואה

"האם חתמה על ההסכם בפני עו"ד… לא הוצגה כל תעודה או מסמך רפואי שיערער את כשרותה."

"עצם ידיעתם או אי ידיעתם של התובעים על ההסכם אינו מעלה ואינו מוריד ביחס לתוקפו."

תוצאה

• הנתבע הוכר כ"יורש המוכן והמסוגל" ויקבל את הנחלה.

• עליו להעביר את הנחלה האחרת שבבעלותו תוך שנה כדי לעמוד בדרישות רמ״י.

• יתר היורשים יקבלו פיצוי לפי נוסחה: שווי נטו של המשק – 1.5 מ' ₪ השקעות מוכרות – חלק הנתבע בעיזבון (¼).

• דרישות לשכר עבודה של מיליונים נדחו.

• הסכם ההלוואה אושר כתקף.

משמעות מעשית

פסק הדין מדגים את יישום סעיף ‎114 לחוק הירושה:

• עדיפות ניתנת לשימור המשק החקלאי בידיו של מי שניהל אותו בפועל לאורך שנים, גם אם ברשותו משק אחר, בכפוף לעמידה בנהלי רמ״י.

• הפיצוי לשאר היורשים ייקבע לפי שווי נטו בלבד ובקיזוז השקעות מוכחות.

• דרישות לשכר עבודה שלא הוכחו יידחו.

אם אתם מתמודדים עם ירושה של נחלה חקלאית או מחלוקת על סעיף ‎114 לחוק הירושה – נשמח ללוות אתכם ולמצוא פתרון שמגן על זכויותיכם ושומר על יציבות המשק.

*פסק הדין זמין לצפייה במאגר "נבו"

*משרדנו לא ייצג צד בהליך המתואר לעיל