בג"ץ מכסות ביצים: בית המשפט מחק את העתירה בענף הלול
בג"ץ מכסות ביצים, מועצה לענף הלול, יישובים קדמיים ו-תוספת מכסה עומדים במרכז פסק הדין הזה.
ההכרעה עוסקת בחלוקת מכסות בענף ההטלה, בתקנות שהותקנו אחרי המלחמה, ובדרך שבה ועדת המכסות יישמה אותן. פסק הדין ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ביום 4.6.2026. הנשיא יצחק עמית כתב את פסק הדין. לצדו ישבו השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן. העותרים היו נטועה מושב עובדים ו-14 אחרים. המשיבים היו המועצה לענף הלול, ועדת המכסות ושר החקלאות.
בג"ץ מכסות ביצים: מה ביקשו העותרים
העותרים תקפו את תקנות תוספת המכסה. הם תקפו גם החלטות ועדת המכסות. לטענתם, המדינה חילקה תוספת מכסה זמנית בלי שוויון ובלי שקיפות. לכן, הם ביקשו לבטל את התקנות ואת ההחלטות מכוחן. בנוסף, הם ביקשו לקבוע תקנות חדשות. התקנות החדשות, לשיטתם, היו צריכות להעניק תוספת רוחבית לכלל המגדלים ביישובים הקדמיים.
מועצה לענף הלול ותוספת מכסה: הרקע הרגולטורי
פסק הדין מסביר את מבנה השוק. המסגרת התכנונית בענף ההטלה מאזנת בין היצע לביקוש. היא גם מחזקת את ההתיישבות בפריפריה. חלק גדול מייצור הביצים מרוכז במרום הגליל. ענף ההטלה משמש שם עוגן תעסוקתי מרכזי.
המועצה לענף הלול היא תאגיד סטטוטורי. ועדת המכסות קובעת מכסות אישיות. החוק מאפשר לשר להגדיל את המכסה הארצית. החוק גם מאפשר לקבוע עקרונות לתוספת מכסה למגדלים קיימים.
ביום 27.5.2025 השר הגדיל את המכסה הארצית ב-6%. באותו יום פורסמו תקנות שחילקו 3% לכלל המגדלים הקיימים. כך חולקו 75 מיליון ביצים. אחר כך פורסמה טיוטה נוספת. הטיוטה הציעה תוספת רוחבית למגדלים ביישובים קדמיים. היא גם הציעה מנגנון של "כפל גידול" למי שיעתיק גידול ללול העומד בתקנות צער בעלי חיים.
יישובים קדמיים: מה קבעו התקנות הסופיות
ביום 2.11.2025 פורסמו התקנות הסופיות. בנוסח הסופי הושמטה התוספת הרוחבית של 8%. במקום זאת, נקבעה תוספת מכסה זמנית של 75 מיליון ביצים במסגרת מנגנון כפל גידול. התקנות קבעו גם מועד להגשת בקשות עד 1.1.2027. ההסבר לתקנות הדגיש את חיזוק החוסן הביטחוני, האזרחי וההתיישבותי של בעלי מכסה ביישובים קדמיים.
לאחר הפרסום, ועדת המכסות החלה לאשר בקשות. תחילה היא אישרה תוספת ל-26 מגדלים ממרגליות. בהמשך הוגשו בקשות רבות נוספות. היקף הבקשות עלה על היקף המכסה. מאחר שהתקנות לא קבעו מנגנון חלוקה למצב כזה, הוועדה בחרה בשיטת "כל הקודם זוכה". היא גם סגרה את אפשרות ההגשה אחרי החריגה.
תוספת מכסה ובג"ץ: טענות הצדדים
העותרים טענו שהמשיבים לא יידעו כראוי את כלל המגדלים הזכאים. הם טענו גם שהמשיבים לא פרסמו מנגנון ברור מראש. בנוסף, הם תקפו את שיטת "כל הקודם זוכה". לשיטתם, השיטה היטיבה עם מי שקיבל מידע מוקדם. הם הוסיפו טענה לניגוד עניינים של יו"ר הוועדה.
המשיבות השיבו שהתקנות פורסמו כבר ביום 2.11.2025. הן ציינו שהמועצה פרסמה את הטופס באתר ביום 5.11.2025. עוד הן טענו שהוועדה פעלה לפי לשון התקנות. לדבריהן, בהיעדר מנגנון אחר, כלל "כל הקודם זוכה" היה כלל טכני סביר. השר הוסיף שהמנגנון שנבחר נועד לשקם במהירות את הייצור. הוא הדגיש גם את התמריץ למעבר ללולים חדשים.
הכרעת בית המשפט: ביקורת על המנגנון, אך ללא ביטול
בית המשפט לא קיבל את הבקשה להורות לשר להתקין תקנות אחרות. הוא הזכיר שבדרך כלל אינו מורה לרשות ליזום חקיקת משנה. הוא הדגיש גם את האופי הכלכלי והמקצועי של הסוגיה.
לגופו של עניין, בית המשפט קבע שלא נפל פגם בחובת ההיוועצות. הוא קיבל את עמדת השר לגבי תכלית מנגנון כפל הגידול. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת ברורה על שיטת "כל הקודם זוכה". הוא קבע שהמנגנון נקבע בדיעבד. הוא הוסיף שהמנגנון לא נתן הזדמנות שוויונית לכלל הזכאים. עוד ציין שהשר עצמו הכיר בקושי שנוצר.
למרות הביקורת, בית המשפט לא ביטל את ההקצאה. הוא נתן משקל ל"מעשה עשוי". הוא נתן משקל גם להסתמכות של עשרות מגדלים שכבר קיבלו מכסה. לבסוף ציין שהטענה בדבר מידע מוקדם לא הוכחה.
יישובים קדמיים ותוספת מכסה: למה העתירה נמחקה
במהלך הדיון ביקש בית המשפט מהשר לעדכן אם יקודם פתרון נוסף. בהמשך הודיע השר על מתווה חדש. לפי המתווה, תוקצה תחילה תוספת קבועה למגדלים ביישובים קדמיים שלא קיבלו תוספת זמנית, עד היקף כולל של 40 מיליון ביצים, בכפוף לייצור בלולים העומדים בדרישות. לאחר מכן פורסמו טיוטת צו להגדלת המכסה הארצית וטיוטת תקנות משלימות. הטיוטה קבעה גם אפשרות לערוך הגרלה במקרה של חריגה. לכן, בית המשפט קבע שהעתירה התייתרה בעיקרה.
בסיום מחק בית המשפט את העתירה. עם זאת, הוא חייב את המשיבות ואת השר בהוצאות. כל אחד מהם ישלם 5,000 ש"ח. בסך הכול נפסקו 10,000 ש"ח לעותרים.
צור קשר
רוצים ייעוץ בנושא? עברו לעמוד יצירת קשר.
גילוי נאות והערות
הפוסט מציג מידע כללי בלבד.
הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המשרד לא ייצג בהליך דנן.
ט.ל.ח.