מועצת מקרקעי ישראל: קרקע חקלאית, נחלה ושינוי ייעוד

החלטות מועצת מקרקעי ישראל – קרקע חקלאית לפיהן

החלטות מועצת מקרקעי ישראל עוסקת גם בקרקע חקלאית.
כלומר,  במדיניות הקצאה והחכרה.
ההחלטות מתמקדות בנחלה, בחכירה, ובשימוש חקלאי.
הן גם מסדירות שינוי ייעוד, שמירת שבת, ושמיטה.
בנוסף, הן מפרטות תנאי חכירה במושבים ובקיבוצים.
הן מציגות כללים מעשיים לחוכרים ולרשות.

נחלה והקצאת קרקע חקלאית

פרק 8 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל קובע כלל בסיסי וברור.
הרשות תקצה קרקע חקלאית במסגרת נחלות.
הרשות לתכנון קובעת את גודל הנחלה.
היא פועלת במשרד החקלאות וביטחון המזון.
עם זאת, המועצה רשאית לקבוע חריגים.
לשם כך נדרשת המלצת הרשות לתכנון.

בהמשך, בסעיף 8.2 לקובץ ההחלטות – יש הרחבה של הכללים.
הסעיף מסביר למה מיועדת החכירה החקלאית.
הרשות מחכירה קרקע לייצור מוצרים חקלאיים.
היא מאפשרת גם הקמת מבנים ומתקנים נדרשים.
המבנים נועדו למגורים ולצרכים חקלאיים.

הסעיף גם קובע את תקופת החכירה.
החכירה נמשכת עד 49 שנים.
החוכר רשאי לבקש הארכה לעוד 49 שנים.
ההארכה תלויה בשימוש למטרות החכירה.

מועצת מקרקעי ישראל ותנאי החכירה בנחלה

הכללים מבחינים בין מושב לקיבוץ.
במושב, הרשות מחכירה נחלה ישירות למתיישב.
היא עושה זאת בתיאום עם האגודה.
בקיבוץ, הרשות מחכירה נחלות לקיבוץ.

החוכר חייב להתגורר בנחלה.
הוא חייב לנצל ולעבד את הקרקע.
הוא צריך לעשות זאת ברציפות ובקביעות.

אם החוכר מפר את החובות, זכותו עלולה לפקוע.
גם הזנחת עיבוד עלולה להביא להשבה לרשות.
ועדה מקצועית מיוחדת קובעת הזנחה במקרים המתאימים.
הרשות תפצה את החוכר עבור השקעותיו.
המועצה קובעת גם נוהלי ערר.

הסעיפים מוסיפים חריג חשוב.
מחלה, זיקנה, או נסיבות חיצוניות משנות את התוצאה.
במצבים כאלה החוכר זכאי לפיצוי ריאלי.
במושב עובדים נדרש תיאום עם האגודה.

החוכר ובני משפחתו לא יחזיקו ביותר מנחלה אחת.
אם הגיעו לידיו כמה נחלות, עליו להשיב עודפות.
הרשות משלמת פיצוי עבור נחלה שהושבה.

שינוי ייעוד בקרקע חקלאית

שינוי ייעוד מקבל התייחסות נפרדת ומדויקת.
הסכמי החכירה קובעים סיום עם שינוי ייעוד.
כאשר הקרקע משנה ייעוד, ההסכם מסתיים.
הקרקע שבה לרשות.
המחזיק זכאי לפיצוי על השקעותיו.
הוא זכאי גם לפיצוי על ביטול זכותו.
המועצה קובעת את שיעור הפיצוי.

בסעיפים 8.1 ו-8.2 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל נקבעה גם מדיניות מצמצמת.
הרשויות לא ישנו ייעוד ושימוש בקלות.
הן יעשו זאת רק במקרים יוצאים מן הכלל.
נציגי הממשלה לא יסכימו לשינוי ייעוד ללא אישור.
הממשלה או ועדת שרים צריכות להסכים.

קרקע חקלאית, שמירת שבת ושמיטה

יש גם עיסוק בשמירת שבת.
הסעיף מורה להוסיף סעיף ייעודי להסכמי החכירה.
הסעיף עוסק בשמירת שבת וחגי ישראל.
המסמך גם מגדיר את המונח "מלאכה".
ההגדרה כוללת ניהול עסק ועבודת כפיים בתמורה.
היא כוללת גם עבודה בפרהסיה בידי הזולת.

יש גם הסדר בעניין שמיטה.
מנהל הרשות מוסמך למכור מקרקעי ישראל לשם שמיטה.
הוא רשאי גם לתת הרשאה לרבנות הראשית.
נוסח הסכם המכירה צריך להתאים למצוות השמיטה.

בנוסף, החוכר רשאי להשכיר בהשכרת משנה לשמיטה.
ההיתר חל לתקופה מוגדרת סביב שנת השמיטה.
המטרה היחידה היא קיום מצוות שמיטה.
החוכר עדיין חייב למנוע פלישה לקרקע.

מי רשאי לקבל נחלה

סעיף 8.2 מפרט את קבוצות הזכאים.
הוא דורש המלצת שר החקלאות או מי שהוסמך.
הזכאות חלה על יישובים קיימים מסוימים.
היא חלה גם על יישובים חקלאיים חדשים.
היא כוללת השלמת שטח ליישוב מאושר.
כמו כן, היא כוללת השלמת נחלה בודדת בתנאים מוגדרים.
היא כוללת החלפת קרקע שנפסלה לעיבוד.
היא כוללת נחלה לבני מתיישבים חקלאיים.

המועצה ממנה ועדה לקביעת סדרי עדיפויות.
הוועדה דנה גם במבקשים אחרים.

העברת זכויות, ירושה וסוכנות יהודית

החוכר רשאי להעביר את זכות החכירה באישור מוקדם.
הרשות מחזיקה בזכות ראשונית לקבל את הקרקע.
במושב נדרש גם תיאום עם האגודה.

במקרה פטירה, המסמך מונע פיצול נחלה בין יורשים.
כברירת מחדל, הנחלה שבה לרשות.
היורשים זכאים לפיצוי על השקעות.
עם זאת, יורש אחד יכול לקבל את הנחלה.
לשם כך עליו להוכיח יכולת ואמצעים.

הכלל גם מסדיר מעורבות של הסוכנות היהודית.
הרשות יכולה להקצות קרקע באמצעות הסוכנות.
הסוכנות מקבלת שכירות לתקופות קצרות יחסית.
בהמשך, הקרקע יכולה לעבור ישירות למתיישבים.

לסיכום, סעיפים 8.1 ו-8.2 יוצרים מסגרת ברורה.
הם מסדירים הקצאה, חכירה, שימוש, ופיצוי.
כמו כן, הם מדגישים את מודל הנחלה החקלאית.
הם מגבילים שינוי ייעוד של קרקע חקלאית.
בנוסף, הם מגדירים חובות חוכר והליכי פיצוי.
הם גם מסדירים שמיטה, שבת, ירושה, והעברת זכויות.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות והערות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד.
הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
יש לציין כי הפוסט לא משקף את כל הרגולציה שחלה והוא אינו ממצה את התחום.

ט.ל.ח.