נוהל מינוי בורר באגודות שיתופיות: מדריך להגשת בקשה והשגה

נוהל מינוי בורר פורסם לאחרונה לציבור.
הנוהל חשוב לכל צד בסכסוך רלוונטי.
אגודות שיתופיות עשויות להשתמש בו בפועל.
גם חברי אגודה עשויים להסתמך עליו.
הנוהל קובע גם כללים להגשת השגה.
משרד הכלכלה והתעשייה פרסם את המסמך באתר משרד הכלכלה והתעשייה.
המסמך עלה לאתר ביום 30.06.2026.
הקישור שצורף למסמך הוא כאן.

נוהל מינוי בורר: מה המסמך מסדיר

הנוהל מסדיר פנייה למשרד הרשמת.
הוא מפרט איך מגישים בקשה למינוי בורר.
הוא מפרט גם איך מגישים השגה.
המסמך מבדיל בין שני מסלולי בוררות.
המסלול הראשון הוא בוררות הסכמית.
המסלול השני הוא בוררות סטטוטורית.
חוק הבוררות עומד בבסיס הבוררות ההסכמית.
סעיף 52 לפקודה עומד בבסיס הסטטוטורית.
בנוסף, הנוהל מגדיר את האגף והתקנון.
הנוהל מגדיר גם את הפקודה והרשמת.
לבסוף, הוא מפנה לתקנות הבוררות הרלוונטיות.

אגודות שיתופיות והשגה על פסק בורר: מטרות הנוהל

הנוהל מבקש לייעל את הטיפול בפניות.
משרד הרשמת דורש פנייה מלאה ומסודרת.
פונה שמגיש מסמך חלקי מסתכן בדחייה.
המשרד מבהיר אז אילו השלמות נדרשות.
המסמך מסביר גם איך הרשמת ממנה בורר.
הוא מסביר גם איך מגישים השגה או ערעור.

רשמת האגודות השיתופיות: מי אחראי על הפנייה

האחריות חלה על הפונה עצמו.
הפונה רשאי לפעול גם באמצעות בא כוח.
עליו לצרף את כל הפרטים הנדרשים.
עליו לצרף גם את כל המסמכים הדרושים.
ללא השלמות אלה, המשרד מחזיר את הפנייה.
הנוהל חל מיום פרסומו ואילך.

נוהל מינוי בורר: איך מגישים את הבקשה

הפונה צריך לתאר את הסכסוך בקצרה.
הוא מגיש מסמך קצר ותמציתי.
המסמך לא יעלה על שלושה עמודים.
בנוסף, הפונה צריך להתייחס לסמכות הרשמת.
בבוררות סטטוטורית בודקים סמכות לפי הפקודה והתקנון.
בבוררות הסכמית בודקים סמכות לפי הסכם חתום.

הפונה צריך לצרף את עמדת הצד השני.
גם מסמך זה חייב להישאר קצר.
גם הוא לא יעלה על שלושה עמודים.
אם אין עמדה כתובה, הפונה יצרף את פנייתו.
לאחר מכן, הוא יציין למי מסר ומתי.
הנוהל דורש גם פרטים מלאים של הצד השני.
הפרטים כוללים שם, זהות, מען, נייד ודוא"ל.
כאשר קיים ייצוג, מצרפים גם פרטי בא כוח.

השגה על פסק בורר: מסמכים שחייבים לצרף

בבוררות סטטוטורית מצרפים את סעיף התקנון.
הסעיף צריך להפנות לבוררות סטטוטורית.
הפונה צריך להראות שהתקנון מסמיך את הרשמת.
כך ניתן לבקש מינוי בורר מטעמה.

בבוררות הסכמית מצרפים הסכם חתום בין הצדדים.
הפונה מפנה לסעיף המתאים באותו הסכם.
הסעיף צריך להסמיך את הרשמת למנות בורר.
כאשר עורך דין מגיש את הבקשה, מצרפים ייפוי כוח.

טפסים ונספחים בנוהל מינוי בורר

הנוהל דורש טופס הצהרה כחלק מהבקשה.
במסגרת ההצהרה, הפונה מצהיר על מיצוי הליכים.
הוא מצהיר גם שההליך לא הצליח.
עוד הוא מצהיר שאין פסק דין בנושא.
בנוסף, הוא מצהיר שאין משא ומתן פעיל.
הוא מצהיר גם שהסכסוך כולל רק את הצדדים.
לבסוף, הוא מצהיר על מודעות להוצאות ההליך.

הנוהל מצרף גם טופס פנייה גנרי.
נספח א' כולל את הטופס הזה.
הטופס כולל תיאור של מהות הסכסוך.
הוא כולל גם פרטי צד שני או בא כוח.
בנוסף, הטופס כולל מקום לתגובת הצד השני.
הוא כולל גם שדה למועד ההמצאה.
הטופס דורש לצרף תקנון או הסכם רלוונטי.
כאשר עו"ד מגיש, מצרפים גם ייפוי כוח.
בסיום, החותם מוסיף פרטים מזהים וחתימה.

רשמת האגודות השיתופיות: מה קורה אחרי ההגשה

משרד הרשמת מעביר את הבקשה לצד השני.
הצד השני מגיש תגובה בתוך 21 ימים.
הצדדים רשאים לבקש הארכת מועד.
לאחר מכן, המשרד בוחן את הבקשה.
הוא בוחן גם את התגובה, אם הוגשה.

הרשמת מחליטה אם למנות בורר.
כאשר היא ממנה בורר, היא שולחת כתב מינוי.
כאשר היא דוחה בקשה, היא שולחת נימוק.
משרד הרשמת בוחר את הבורר מתוך מאגר.
המאגר נוצר לאחר הליך של קול קורא.
הרשמת בודקת גם חשש לניגוד עניינים.
היא מבקשת מהבורר לחתום על התחייבות מתאימה.
בדרך כלל, היא ממנה בורר יחיד.
במקרים חריגים, היא ממנה מותב בוררים.

אגודות שיתופיות: איך מתנהל הליך הבוררות

הבורר מבקש מהצדדים כתבי טענות בכתב.
הוא קובע מועדים להגשתם.
במקביל, הבורר רשאי לדרוש השלמות וראיות.
הוא קובע גם מועדים למסמכים נוספים.
לאחר מכן, הבורר מקיים דיון מהותי.
הוא שומע את טענות הצדדים.
הוא מתרשם מן העדים ומן הראיות.
אחרי דיון ההוכחות, הצדדים מגישים סיכומים בכתב.

הבורר נותן החלטה בכתב.
עליו לעשות זאת בתוך 90 ימים מהסיכומים.
בכל מקרה, עליו לסיים בתוך שישה חודשים.
אם ההליך מתארך, הרשמת רשאית להעביר את התיק.
היא רשאית לעשות זאת אחרי חצי שנה.
עם זאת, הבורר יכול לבקש ארכה חריגה.

השגה על פסק בורר: מועדים, מגבלות וערכאה מתאימה

הבורר רשאי לפסוק הוצאות.
הוא רשאי לפסוק גם שכר טרחת באי כוח.
הנוהל קובע שכר מירבי של 400 שקלים לשעה.
כל צד נושא בסכום זה לפי הכללים.
הסכום חל בצירוף מע"מ כחוק.
בנוסף, הנוהל קובע תקרה כוללת של 1,200 שקלים לשעה.
התקרה חלה גם כשיש יותר משלושה צדדים.

הבורר מבקש מהרשמת לאשר את פסקו.
לאחר האישור, הוא שולח את הפסק לצדדים.
הרשמת לא נותנת אישור לפני עשרה ימי עבודה.
צד שרוצה להשיג צריך לעדכן בתוך עשרה ימים.
את ההשגה עצמה מגישים בתוך 21 ימי עבודה.

בבוררות סטטוטורית חלים כללים מפורטים נוספים.
הצדדים מודיעים על כוונת השגה בתוך עשרה ימים.
הם מגישים את מסמך ההשגה בתוך 21 ימים.
כתב ההשגה לא יעלה על עשרה עמודים.
המשיג מצרף את פסק הבורר ואת כתבי הטענות.
גם הצד השני מגיש תגובה מוגבלת לעשרה עמודים.
הרשמת רשאית לזמן את הצדדים לדיון.
היא רשאית גם להורות על השלמת טיעון.
הדיון יוקלט ויתומלל במשרד הרשמת.
לאחר מכן, הרשמת מפרסמת החלטה מנומקת.
המשרד מעביר עותק מפסק הדין ל"נבו".
מי שמבקש לערער, פונה לבג"ץ.

בבוררות הסכמית חל מסלול אחר.
הרשמת אינה דנה בהשגה על פסק כזה.
הצד המבקש ערעור פונה לבית המשפט המוסמך.

פרטים משלימים על המסמכים והנוהל

המסמכים אינם מציגים מספר נוהל ייעודי.
עם זאת, הם מציגים כותרת נוהל מפורטת.
הם כוללים גם טופס שימושי כנספח.
בנוסף, הם כוללים קישור ישיר לעמוד הממשלתי.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא אגודות שיתופיות? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.

ט.ל.ח.