פסק דין באגודות שיתופיות: דחיית השגה על פסק בוררות

אגודות שיתופיות, פסק בוררות, שינוי ייעוד ופיצול נחלה

פסק הדין עוסק באגודות שיתופיות ובפסק בוררות חשוב.
ההכרעה עוסקת גם בשינוי ייעוד וגם בפיצול נחלה.
ארבע הסוגיות האלה עמדו בלב ההליך כולו.

סגנית רשמת האגודות השיתופיות נתנה את ההחלטה.
עו"ד יבינה זכאי-בראונר חתמה עליה.
ההחלטה ניתנה בירושלים ביום 28.5.2026.

מספר ההליך הוא 570014787.
המבקשים היו נח יצחק, נח נעימה ונח יואל.
המשיבים היו עין יעקב, מושב עובדים שיתופי בע"מ.
המשיב הנוסף היה ועד ההנהלה של האגודה.

פרטי ההליך והרקע העובדתי המרכזי

המבקשים הם בני משפחת נח.
הם חברים באגודה ובעלי נחלה.
האגודה מחזיקה בקרקע כברת רשות.
היא פועלת מכוח חוזה משבצת מול רמ"י והסוכנות.

במהלך השנים אושרו כמה תוכניות על שטחי האגודה.
אחת מהן אפשרה הקמת 45 יחידות אירוח.
תוכנית קודמת אפשרה הקמת 90 יחידות אירוח.
בהצטברות, נוצר פוטנציאל תכנוני ל-135 יחידות.

בשנת 2018 חייקה מכר זכויות למר ציון אליהו.
הוא מכר גם זכויות ליצחק נח.
בשנת 2021 אליהו מכר את חלקו הלאה.
נעימה ויואל נח רכשו את החלק הנוסף.

לפי ההחלטה, המשפחה שילמה כשני מיליון שקלים.
העסקאות נגעו לחלקה ב' ולזכויות תכנוניות.
המבקשים טענו לבעלות ב-45 יחידות נופש.
הם ראו בכך שליש מהמכסה האפשרית.

מה ביקשו המבקשים בהשגה על פסק הבוררות

המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבורר.
הם דרשו סעד הצהרתי על הזכויות.
עוד ביקשו צו מניעתי לשמירת זכויותיהם.
בנוסף, הם ביקשו פיצול סעדים והוצאות.

המבקשים טענו למצג שווא ולהסתמכות.
הם טענו גם למניעות ולשיהוי.
עוד נטען לסמכות שיורית של ועד ההנהלה.
הם הדגישו את הנוהג באגודה לאורך שנים.

מנגד, האגודה ביקשה לדחות את ההשגה.
היא טענה שהבורר נימק היטב את פסקו.
עוד נטען שהזכויות אינן חוקיות ואינן סחירות.
האגודה הדגישה גם אפליה וניגוד עניינים.

מה קבע הבורר בנושא פסק בוררות, שינוי ייעוד ופיצול נחלה

הבורר דחה את תביעת המבקשים במלואה.
הוא קבע שמדובר בעסקת מכר ממשית.
הוא דחה את הטענה להחלפת קרקעות בלבד.

הבורר קבע שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות.
הוא הדגיש את מעמד האסיפה הכללית כריבון.
לדבריו, החלטה מהותית חייבת אישור אסיפה.
הוא ציין גם ניגוד עניינים בולט של חייקה.

בהיבט הקנייני, הבורר דחה את טענת הבעלות.
הוא קבע שהקרקע שייכת למדינה ולקק"ל.
לדבריו, האגודה היא רק ברת רשות.
עוד קבע שההסכמה הנדרשת לא התקבלה.

הבורר הבחין בין זכות תכנונית לזכות קניינית.
הוא קבע שהועברו רק זכויות תכנוניות.
לזכויות האלה לא הייתה נפקות קניינית.
לכן, ההעברה לא יצרה זכות משפטית תקפה.

בהיבט החוזי, הבורר קבע שההסכמים בטלים.
הוא ראה בהם חוזים עם תנאי מתלה.
התנאי חייב אישורי אסיפה, רמ"י והסוכנות.
האישורים האלה לא ניתנו מעולם.

בנוסף, הבורר קבע כי העסקה יצרה פיצול נחלה אסור.
הוא הפנה למדיניות רמ"י האוסרת פיצול כזה.
לכן, הוא פסל גם את העברת חלקה ב' בנפרד.

מה קבעה סגנית הרשמת בפסק הדין הסופי

סגנית הרשמת בחנה כל טענה בנפרד.
היא דחתה את הטענה לגבי הצעת הפשרה.
לדבריה, הצעת פשרה אינה קביעה מחייבת.

לאחר מכן, היא דחתה את טענות ההסתמכות.
היא קבעה שהוועד חרג מסמכותו.
היא הדגישה שוב את הצורך באישור אסיפה.

בהמשך, היא דחתה גם את טענות המניעות והשיהוי.
לדבריה, דווקא המבקשים השתהו במשך שנים.
היא סירבה להכשיר עסקה פגומה בדיעבד.

עוד דחתה את טענת סמכות האגודה לחלק נחלות.
היא קבעה שאין כאן חלוקה חקלאית רגילה.
לדבריה, מדובר במכר תמורת כסף.
היא חזרה על איסור פיצול המשק.

סגנית הרשמת דחתה גם את טענת הנוהג.
היא קבעה שנוהג אינו גובר על הדין.
היא פסלה נוהג בלתי חוקי ובלתי שוויוני.

בנוסף, היא קבעה שתוכנית מתאר אינה זכות קניינית.
התוכנית יוצרת פוטנציאל תכנוני בלבד.
היא אינה מחליפה אישורים נדרשים נוספים.

לבסוף, היא דחתה גם את בקשת פיצול הסעדים.
היא קבעה שהטענה לא בוססה כראוי.
לעניין ההוצאות, היא אימצה את קביעת הבורר.
לכן, כל צד יישא בהוצאותיו.

סיכום: פסק דין חשוב בדיני אגודות שיתופיות

פסק הדין דחה את ההשגה במלואה.
סגנית הרשמת אימצה את פסק הבורר כולו.
ההכרעה מדגישה גבולות סמכות ברורים באגודה.
היא מדגישה גם את חשיבות השוויון בין החברים.
בנוסף, היא מחדדת את ההבחנה בין תכנון לקניין.
היא מזכירה את האיסור על פיצול נחלה.

המשרד לא ייצג בהליך זה.
האמור בפוסט אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני.