פסק דין הפקעת מקרקעין: העליון דחה ערעור על פיצויי הפקעה

פסק דין הפקעת מקרקעין: מה קבע בית המשפט העליון?

בית המשפט העליון נתן פסק דין ביום 2.6.2026.
ההליך התנהל בע"א 4355/18 ובע"א 4355-1/18.
ההרכב כלל את הנשיא יצחק עמית.
בהרכב ישבו גם השופטת דפנה ברק-ארז.
וכן השופט עופר גרוסקופף.
השופט גרוסקופף כתב את פסק הדין.
הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז הסכימו.

המערערים היו עיזבונות ויורשים ממשפחת אבורייא.
המשיבה הייתה מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל.
הערעור עסק בפיצויים על הפקעת זכויות במקרקעין.
הזכויות הופקעו לפני עשרות שנים.
החלקות נמצאו סמוך לעיר סח'נין.

פיצויי הפקעה: הרקע העובדתי וההליך הקודם

התובעים הגישו שתי תביעות במחוזי בחיפה.
בית המשפט איחד את הדיון בתביעות.
התביעות ביקשו פיצויים בגין הפקעת חלקות שונות.
הודעת ההפקעה פורסמה בשנת 1964.
הודעה לפי סעיף 19 פורסמה בשנת 1983.
לאחר מכן נרשמו החלקות על שם המדינה.

במהלך ההליך הוגשו חוות דעת שמאיות.
המומחים גם נחקרו עליהן.
המחוזי אימץ את חוות דעת המדינה לעניין השווי.
המחוזי קבע דמי חכירה אבודים בשיעור 5%.
הקביעה חלה על ייעוד חקלאי ומגורים.

בהמשך הצדדים הגישו פסיקתא מוסכמת.
הפסיקתא פירטה את סכומי הפיצוי.
בהמשך נחתמה גם פסיקתא משלימה.
היא כללה תוספת בגין שיערוך הסכומים.

דמי חכירה אבודים: טענות הצדדים בערעור האזרחי

התובעים ערערו ביום 3.6.2018.
המדינה הגישה ערעור שכנגד ביום 26.10.2018.
התובעים תקפו את שווי החלקות.
הם תקפו גם את שיעור דמי החכירה.
בנוסף, הם ביקשו מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בהמשך התנהל הליך דיוני מאוחד בתיקים דומים.
במסגרתו הוכרעו שאלות משותפות.
השאלות עסקו בדרך חישוב דמי החכירה האבודים.
לאחר ההכרעות, המדינה הגישה תחשיבים מעודכנים.
לבסוף הוגש תחשיב מתוקן.
לפי התחשיב, התובעים נדרשו להשיב 128,429 ש"ח.

ערעור אזרחי על הפקעת מקרקעין: מדוע העליון דחה את הערעור?

העליון קבע שנותר לדון רק בערעור התובעים.
המדינה הודיעה שאינה עומדת על ערעורה.
השופט גרוסקופף דחה את שלוש טענות התובעים.

ראשית, התובעים ביקשו להסתמך על הליכים אחרים.
באותם הליכים נקבעו ערכי שווי גבוהים יותר.
העליון דחה את הטענה הזאת.
הוא הסביר שהנתונים לא עמדו לפני המחוזי.
הוא גם קבע שמדובר בעדות שמיעה.
בנוסף, כל קבוצת יורשים ניהלה הליך עצמאי.

שנית, התובעים ביקשו למנות מומחה מטעם בית המשפט.
העליון דחה גם את הטענה הזאת.
הוא הדגיש שמינוי מומחה הוא החלטה דיונית.
לכן ערכאת הערעור כמעט לא מתערבת.
עוד נקבע שעניין חוסין לא יצר חובה גורפת.
העליון ציין שהתובעים לא חזרו על הבקשה בסיכומים.

שלישית, התובעים טענו למניעות המדינה.
הם ביקשו לשמר שיעור של 5%.
הם הסתמכו על עמדת המדינה המקורית.
הם הסתמכו גם על הפסיקתא המוסכמת.
והם תקפו את השימוש בערעור שכנגד.

העליון דחה את כל הראשים האלה.
הוא הפנה לפסק הדין החלקי בהליך המאוחד.
שם נקבעה שיטת חישוב מחייבת.
לפי אותה קביעה, הדונם הראשון חושב ב-5%.
יתרת המקרקעין חושבה לפי 3.25%.
העליון קבע שהפסיקתא רק יישמה את פסק הדין.
הוא הבהיר שהפסיקתא לא חסמה ערעור.
הוא גם קבע שהמדינה יכלה להגיש ערעור שכנגד.

פסק דין הפקעת מקרקעין: התוצאה הסופית

בית המשפט דחה את ערעור התובעים.
הוא נתן תוקף לתחשיב המדינה המתוקן.
התובעים ישיבו למדינה את תשלומי היתר.
בית המשפט קבע מועד רלוונטי ליום 2.8.2026.
לאחר הביצוע, למדינה לא תהיה דרישה נוספת.
בנוסף, התובעים ישלמו הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

פסק הדין חשוב למחלוקות הפקעה דומות.
הוא מדגיש את משקל ההליך המאוחד.
כמו כן, הוא מצמצם ניסיון לעקוף הכרעות משותפות.
הוא גם מחזק את מעמד הפסיקתא ככלי יישומי.
לבסוף, הוא מזכיר את גבולות ההתערבות בערעור.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד.
הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המשרד לא ייצג בהליך המתואר בפוסט.

ט.ל.ח.