פסק דין תמ"א 38: אחריות יזם, איחור במסירה וליקויי בנייה

פסק דין תמ"א 38 על איחור במסירה וליקויי בנייה

הפוסט מתמקד בפסק דין העוסק בפרויקט תמ"א 38 בתל אביב.
ההליך התנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.
השופט ערן טאוסיג נתן את פסק הדין.
בית המשפט נתן את פסק הדין ביום 24.5.2026.
שם ההליך הוא ת"א 37353-03-23 שרוני ואח' נ' פז הנדסה ובנין (1999) בע"מ.
התובעות היו בעלי דירות בבניין ברחוב נורדאו 44.
הנתבעת הייתה היזמית שביצעה את הפרויקט.

כבר בפתיחה, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה.
הדיון התמקד בארבע סוגיות עיקריות.
איחור במסירה.
ליקויי בנייה.
אי הקמת רכיבים מוסכמים.
ותריסים בדירת אחת התובעות.

איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38: מה קבע בית המשפט

ההסכם המקורי נחתם ביוני 2008.
בהמשך, הצדדים חתמו על נספח מיום 28.9.2016.
הנספח האריך את מועד הסיום החוזי.
בית המשפט קבע את המועד החוזי ליום 10.4.2019.
לאחר מכן, הוא בחן את מועד הסיום בפועל.
הנתבעת טענה לסיום מוקדם יותר.
מנגד, התובעות טענו לסיום עם תעודת הגמר.

השופט קיבל את עמדת התובעות בנקודה הזאת.
הוא קבע שהפרויקט הסתיים ביום 7.7.2022.
לדבריו, ההסכם דרש השלמה מלאה של כלל העבודות.
עוד הוא קשר בין סיום העבודות לבין תעודת גמר.
לכן, הוא דחה את גישת הנתבעת בנושא.

עם זאת, בית המשפט לא קיבל את כל טענות התובעות.
הוא הכיר בעיכוב משמעותי שאינו בשליטת הנתבעת.
העיכוב נבע מאי מסירת ייפויי כוח.
החומר הראה שייפויי הכוח נמסרו רק באוקטובר 2018.
השופט ניכה כ-9 חודשי עיכוב מהתקופה הכוללת.
בסיכום, הוא קבע איחור של כ-30 חודשים.

ליקויי בנייה בתמ"א 38: חוות דעת מומחה והפיצוי

התובעות טענו לליקויים רבים בפרויקט.
הנתבעת טענה שתיקנה ליקויים רבים.
בהמשך, בית המשפט מינה מומחה מטעמו.
המומחה בחן את הבניין ואת חוות הדעת מטעם הצדדים.
הוא מצא שורה של ליקויים בביצוע.

המומחה העריך את עלות התיקונים ב-74,700 ₪.
הסכום לא כלל מע"מ.
המומחה ציין תוספת אפשרית לקבלנים מזדמנים.
אולם בית המשפט לא פסק את התוספת הזאת.
השופט אימץ את חוות דעת מומחה בית המשפט.
הוא קבע שהנתבעת הפרה גם בנושא טיב העבודות.

לצד זאת, בית המשפט הדגיש נקודה חשובה.
התובעות סירבו שהנתבעת תבצע את התיקונים.
לכן, הן לא יכלו לקבל גם פיצוי מוגדל.
השופט פסק את העלות לפי ביצוע בידי הנתבעת.

חובת תום לב, חדר עגלות ורכיבי הפרויקט

התובעות טענו גם לאי הקמת לובי, גדר וחדר עגלות.
בית המשפט דחה את הטענות לגבי הלובי והגדר.
הוא קבע שהתובעות לא הוכיחו את ההתחייבות המדויקת.

לעומת זאת, השופט קיבל את הטענה לגבי חדר העגלות.
בהיתר המקורי הופיע חדר עגלות במפורש.
בהמשך, בקשת היתר חדשה ביטלה את הרכיב הזה.
הנתבעת לא הראתה שהסבירה את השינוי לבעלי הדירות.
בית המשפט ראה בכך הפרת חובת תום הלב.
הוא הדגיש את חובת הגילוי במהלך חיי החוזה.

בשל כך, השופט פסק פיצוי חלקי בגין רכיב זה.
הוא לא פסק את מלוא 120,000 השקלים שנתבעו.
במקום זאת, הוא אמד את רכיב חדר העגלות ב-40,000 ₪.
אחר כך, הוא חילק את הסכום לפי חלק יחסי.

כתבי ויתור והשפעתם על הזכאות לפיצוי

לפסק הדין יש חשיבות מיוחדת בנושא כתבי ויתור.
זיוה חתמה על כתב ויתור ביוני 2020.
בית המשפט דחה את טענותיה לכפייה או עושק.
הוא קבע שהכתב חוסם את כל טענותיה.
הקביעה חלה גם על ציפורה ואיילה.

אילנה חתמה על כתב ויתור אחר באוקטובר 2021.
כאן, בית המשפט ערך הבחנה מהותית.
הוא קבע שאילנה לא ויתרה על טענות ליקויים.
אבל היא כן ויתרה על טענת האיחור.
ההבחנה נשענה על נוסח כתב הוויתור.

תוצאת פסק הדין: מי קיבל פיצוי ובכמה

בסוף ההליך, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה.
הנתבעת תשלם לעדי 251,133 ₪.
הנתבעת תשלם לאילנה 3,596 ₪.
לסכומים אלה תתווסף ריבית מיום הגשת התביעה.
בנוסף, הנתבעת תשלם לעדי ולאילנה יחד 88,146 ₪.
סכום זה כולל מע"מ בגין ליקויי הבנייה.

בית המשפט פסק גם הוצאות משפט.
עדי קיבלה הוצאות ושכר טרחה בסך 32,000 ₪.
אילנה קיבלה הוצאות בסך 5,000 ₪.
זיוה, ציפורה ואיילה חויבו בהוצאות הנתבעת.
הסכום שנפסק נגדן עמד על 5,000 ₪.

פסק הדין מציג מסר מעשי ברור.
בית המשפט בודק בקפידה את לשון ההסכם.
הוא בוחן גם את התנהלות הצדדים לאורך הדרך.
הוא נותן משקל למסמכים, להיתרים ולעדויות בפועל.
בנוסף, הוא מייחס חשיבות ממשית לכתבי ויתור.
לבסוף, הוא לא ממהר לפסוק סכומים שלא הוכחו.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המשרד לא ייצג בהליך המתואר בפוסט.

ט.ל.ח.