פסק בוררות באגודה שיתופית על סילוק יד מבית כנסת
רשמת האגודות השיתופיות דחתה השגה על פסק בוררות באגודה שיתופית מעלה עמוס. ההחלטה עסקה בסילוק יד, מבנה בית כנסת, חזקה בקרקע והוצאות.
No data was found

פסק בוררות באגודה שיתופית: סילוק יד ממבנה בית כנסת במעלה עמוס

פסק בוררות באגודה שיתופית בעניין סילוק יד ובית כנסת – פתיח

רשמת האגודות השיתופיות דחתה השגה על פסק בוררות.
ההליך עסק באגודה שיתופית, בסילוק יד ובמבנה בית כנסת.
הסכסוך התעורר ביישוב מעלה עמוס שבגוש עציון.
המערערים היו תושבי היישוב וחברי אגודה, ברובם.
המשיבה הייתה אגודה שיתופית מעלה עמוס.
הרשמת בחנה השגה על פסק בורר מיום 2.12.2025.
היא נתנה את החלטתה ביום 30.6.2026.
הבורר שמינה ההליך היה עו"ד יששכר בר-הלל.
ההכרעה שמרה על פסק הבורר במלואו.

פרטי ההליך: פסק בוררות על בית כנסת ביישוב מעלה עמוס

ההליך התנהל בפני רשמת האגודות השיתופיות.
מספר תיק הבוררות היה 2791/35/2023.
המערערים היו גרוס אליהו ואחרים.
המשיבה הייתה אגודה שיתופית מעלה עמוס ח.פ. 570027912.
הרשמת מינתה את הבורר ביום 15.8.2023.
הבורר נתן את פסקו ביום 2.12.2025.
המערערים הגישו השגה ביום 18.1.2026.
הרשמת קיימה דיון ביום 12.4.2026.
לבסוף, הרשמת הכריעה ביום 30.6.2026.

מה עמד במרכז הסכסוך על בית הכנסת והקרקע

הסכסוך עסק בהקמת בית כנסת לקהילה מסוימת ביישוב.
הקהילה כונתה "החסידות הכללית".
המבנה הוקם על חלק ממגרש 1001.
האגודה טענה שהמגרש נמצא בלב היישוב.
המערערים טענו שהשטח מחוץ לתחומי האגודה.
האגודה טענה שהמערערים פלשו לשטח ציבורי.
עוד טענה שהמערערים הציבו תחילה מבנה יביל.
לאחר מכן, לטענתה, הם הפכו אותו למבנה קבע.
האגודה הוסיפה שנגרמו נזקים לרכוש ציבורי.
המערערים טענו מנגד שהמבנה שירת צורך דתי וקהילתי.
הם טענו גם שהאגודה לא סיפקה חלופה ראויה.

טענות הצדדים: אגודה שיתופית מול חברי יישוב

המערערים העלו שורת טענות נגד פסק הבורר.
תחילה, הם טענו שהבורר לא קיבל כל הראיות.
בהמשך, הם טענו לחוסר סמכות עניינית.
נוסף לכך, הם טענו לאפליה ולאכיפה בררנית.
עוד הם טענו שבנייה מחוץ לשטח האגודה מותרת.
לטענתם, האגודה אינה המחזיקה האמיתית בקרקע.
הם חלקו גם על החיוב הכספי להריסה.
הם הוסיפו שהאגודה אינה יכולה להיות ברת רשות.

האגודה השיבה שההשגה אינה פותחת את ההליך מחדש.
היא הדגישה שערכאת השגה מתערבת רק בחריגים.
האגודה טענה שהבורר נהג בהוגנות דיונית.
היא טענה גם שהראיות הוכיחו פלישה ובנייה.
בנוסף, היא הדגישה את אחריותה לתחזוקת שטחי היישוב.
האגודה טענה שמחזיק בפועל רשאי לתבוע סילוק יד.

מה קבע הבורר בפסק הבוררות

הבורר קיבל את התביעה נגד מערערים 1, 3 ו-5.
הוא דחה את התביעה נגד מערערים 2 ו-4.
הבורר קבע שהאגודה הוכיחה חזקה במגרש.
הוא מצא שהמגרש מצוי בלב היישוב.
הבורר קבע שהאגודה ניהלה את השטח במשך שנים.
עוד נקבע שהאגודה מחזיקה כברת רשות.
הבורר דחה את הטענה שהעדר בעלות שולל חזקה.
הוא קבע שמחזיק רשאי להגן על השטח מפני פולשים.
הבורר דחה גם את טענת ה-ius tertii.
בנוגע לעובדות, הוא קבע מעורבות של שלושה מערערים.
לגבי מר גרוס, הבורר קבע שהיה מעורב בבנייה.
הבורר דחה את טענת ה"הסדר השלילי" בתקנון.
הוא דחה גם את טענת האפליה.
בנוסף, הוא קבע שהאגודה הציעה חלופת תפילה.

החלטת הרשמת: למה ההשגה נדחתה

הרשמת אימצה את מסקנות הבורר.
היא הזכירה שההתערבות בפסק בורר מצומצמת מאוד.
לדבריה, ערכאת השגה אינה בוחנת מחדש עובדות רגילות.
הרשמת קבעה שהבורר בחן עדים וראיות ישירות.
לכן, היא לא מצאה עילה לשנות ממצאיו.
עוד קבעה שהחלטותיו הדיוניות לא גרמו עיוות דין.
בהיבט המשפטי, הרשמת קבעה שהאגודה מחזיקה בפועל.
היא הדגישה שהדין מגן גם על מחזיק שאינו בעלים.
הרשמת קבעה שהאגודה אינה "זרה" למקרקעין.
היא ביססה זאת על דין, חוזים והחזקה בפועל.
נוסף לכך, היא דחתה את טענת ה-ius tertii.
היא דחתה גם את טענות האפליה והאכיפה הבררנית.
הרשמת קיבלה את קביעת הבורר בעניין העלות הכספית.
בסופו של דבר, היא אישרה את הפסק כולו.

התוצאה המעשית: סילוק יד, הריסה והוצאות

הרשמת קבעה שההשגה נדחית.
פסק הבורר נותר על כנו במלואו.
מערערים 1, 3 ו-5 נדרשו לסלק ידם מהמקרקעין.
הם נדרשו לפנות, לפרק ולהרוס את המבנה.
הרשמת נתנה להם 60 ימים לביצוע.
אם לא יעשו זאת, האגודה תוכל להרוס בעצמה.
במקרה כזה, הם יישאו יחד בעלות ההריסה.
הסכום שנקבע עמד על 88,728 ש"ח, בתוספת מע"מ.
בנוסף, הם חויבו בהוצאות ושכר טרחה.
הסכום שנפסק בבוררות עמד על 50,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.
הרשמת הוסיפה 5,000 ש"ח נוספים להליך ההשגה.
גם סכום זה נפסק בתוספת מע"מ.

למה פסק הדין חשוב למי שפועל מול אגודה שיתופית

פסק הדין מדגיש את כוח ההגנה על חזקה בפועל.
הוא מבהיר שלא חייבים להוכיח בעלות סופית.
הוא גם מזכיר שפולש לא יסתתר מאחורי זכויות צד שלישי.
נוסף לכך, ההכרעה מחזקת את סמכות האגודה לנהל שטחים.
פסק הדין גם מדגים את גבולות ההתערבות בהשגה.
מי שמערער על פסק בורר צריך להראות פגם מהותי.
כאן, הרשמת קבעה שפגם כזה לא התקיים.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא אגודות שיתופיות? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד.
הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המשרד לא ייצג בהליך זה.

ט.ל.ח.

דילוג לתוכן