תיקון פסק בוררות באגודה שיתופית: שיוך דירות, רשלנות תורמת והכרעת הרשמת

פוסט זה סוקר החלטה חשובה בתחום האגודה השיתופית.
ההחלטה עוסקת בבקשות לתיקון פסק בוררות.
היא עוסקת גם בשיוך דירות וברשלנות תורמת.
ההכרעה ניתנה במסגרת סכסוך פנימי בקבוצת שילר.
הרשמת טלי ארפי-כהן קיבלה את ההחלטה.
ההחלטה ניתנה ביום 20 ביולי 2026.

פרטי ההליך: מי הצדדים ומה עמד במחלוקת

ההליך התנהל בפני רשמת האגודות השיתופיות.
המבקשים היו יהונתן ושירי מנחם.
המבקשים הנוספים היו מירון ודיאנה וגמן.
המשיב היה קבוצת שילר, אגודה שיתופית.
הסכסוך נגע למגרש 10ב' בקיבוץ.
בעבר עמדו שם ארבע יחידות מגורים קטנות.
היחידות חולקו לשני צמדים, 10א' ו-10ב'.

משפחת וגמן גרה בעבר באחת מדירות 10ב'.
משפחה אחרת גרה בדירה הסמוכה.
בשנת 2014 אותה משפחה עזבה את המקום.
וגמן ביקשה להשתמש גם בדירה שהתפנתה.
הקיבוץ לא נענה לבקשה.
במקום זאת נכנסה לשם משפחת מנחם.

בהמשך וגמן עברה לדירה אחרת בקיבוץ.
המעבר חייב שיפוץ של הדירה החלופית.
מנהל הקהילה נתן התחייבות מסוימת לגבי קדימות.

הרקע העובדתי: איך הסכסוך הגיע לבוררות

לימים מנחם ביקשה להשתמש גם בדירה הסמוכה.
המשפחה טענה למצוקת דיור בשל לידת ילדים.
הצדדים פתחו תחילה הליך בבית המשפט.
אחר כך הם העבירו את הסכסוך לבוררות.

ביום 3 באפריל 2019 ניתן פסק בוררות ראשון.
אותו פסק עסק בשימוש בדירה הסמוכה.
הבוררים התירו למנחם לפתוח דלת מעבר אחת.
הם הגבילו את רוחב הפתח למטר אחד.
הם הדגישו שאסור להרוס את הקיר המפריד.
כמו כן, הם קבעו שהמגורים שם יהיו זמניים בלבד.
הם גם שללו כל זכות שיוך מכוח השימוש.

אחרי הפסק מנחם ביצעה עבודות בנכס.
בהמשך המבנה קרס לחלוטין.
מאז איש לא גר בו.

שיוך דירות בקיבוץ: מה קבע פסק הבוררות הראשון

הבוררים פיצלו בהמשך את ההכרעה לשני חלקים.
הם דנו תחילה בשאלת שיוך הנכס.
פסק הבוררות הראשון ניתן ביום 28 ביוני 2023.

הבוררים בחנו את החלטות השיוך בקיבוץ.
הם סקרו מסמך הנחיות משנת 2013.
הם סקרו החלטת המשך משנת 2015.
כמו כן, הם סקרו החלטות משלימות משנת 2016.
הם בחנו גם גיליונות אקסל פנימיים.
הם התייחסו להחלטת ביצוע משנת 2018.

הבוררים דחו את טענות מנחם לחוסר שקיפות.
הם קבעו שהמידע היה גלוי וידוע.
בסוף הם קבעו שמגרש 10ב' ישויך לוגמן.
הם הכפיפו זאת לעמידה בתנאי השיוך.
עוד נקבע שיונתן מנחם יחזור לתור השיוך.
אם וגמן תוותר או לא תעמוד בתנאים, מנחם תקבל קדימות.

רשלנות תורמת וקריסת המבנה: מה קבע פסק הבוררות השני

פסק הבוררות השני ניתן ביום 3 בספטמבר 2024.
פסק זה עסק ביתר הטענות הכספיות.
הבוררים אימצו את חוות דעת מומחה מטעמם.

המומחה קבע שהגג נתמך בכמה רכיבים.
הוא קבע שמנחם חרגה מאוד מההיתר שניתן.
לדבריו, המשפחה פירקה ארונות וקירות פנימיים.
היא גם פתחה פתחים בקירות חוץ.
כמו כן, הוא קבע שהשיפוץ גרם לקריסת המבנה.
הוא העריך את עלות הקמה מחדש ב-375,245 ש"ח.

הבוררים קבעו שמנחם אחראית לקריסת המבנה.
עם זאת הם ייחסו לקיבוץ רשלנות תורמת.
הם העמידו את חלק הקיבוץ על 30 אחוזים.
הם נימקו זאת בשלושה טעמים עיקריים.

ראשית, הקיבוץ ידע על כוונה לשפץ.
שנית, הקיבוץ סירב לחתום על היתר בנייה.
שלישית, הקיבוץ לא ליווה והסביר מספיק.

מי זכאי לפיצוי על המבנה שנהרס

הבוררים דנו גם בזכאות לפיצוי על ההריסה.
הם קבעו שהליכי השיוך לא הושלמו.
הם הדגישו שלא נחתם עם וגמן הסכם שיוך.
לכן הם קבעו שהמגרש עדיין שייך לקיבוץ.
מכאן גם הפיצוי מגיע לקיבוץ.

הבוררים חישבו את הפיצוי המעודכן ל-448,245 ש"ח.
לאחר קיזוז 30 אחוזים נותרו 313,771 ש"ח.
הם ציינו שהקיבוץ הביע נכונות להעביר סכום לוגמן.
הקיבוץ התנה זאת בניכוי שווי המבנה.
הוא גם התנה זאת בפירעון חובות וגמן.

התביעות הכספיות הנוספות בין הצדדים

הבוררים דנו גם בחובות וגמן לקיבוץ.
הם קבעו חוב כולל של 249,028 ש"ח.
אחר כך הם קיזזו חיובי ריבית.
לאחר הקיזוז נותר חוב של 183,298 ש"ח.

בנוסף, הבוררים דחו דרישות שונות של וגמן.
הם דחו טענות בעניין מים וביוב.
הם דחו טענות בעניין אינטרנט וטלפון.
בנוסף, הם דחו טענות בעניין שיפוץ דירת הסטודיו.
הם דחו גם טענה בדבר אי צירוף לבוררות הראשונה.

מצד שני, הם הורו לבדוק תשלום לרשת הביטחון.
הם גם קבעו שוגמן תקבל דיבידנד כשיחולק.

לעניין מנחם, הקיבוץ דרש כמה רכיבי נזק.
הבוררים פסקו לקיבוץ 15,000 ש"ח בלבד.
הם גם חייבו בהוצאות של 20,000 ש"ח לכל צד.
בנוסף, מנחם תשלם לוגמן עוד 10,000 ש"ח.

בקשות לתיקון פסק בוררות: מה ביקשו מנחם ווגמן

שתי המשפחות הגישו בקשות לתיקון פסקי הבוררות.
מנחם טענה שהבוררים לא דנו בכל טענותיה.
היא ביקשה להגדיל את אחריות הקיבוץ ל-50 אחוזים.
היא חלקה גם על שומת המומחה.
היא תקפה את חיוב ההוצאות לטובת וגמן.

וגמן ביקשה לשנות קביעות רבות בפסק.
היא טענה שהפיצוי צריך להגיע אליה.
היא ביקשה להגדיל את רשלנות הקיבוץ.
כמו כן, היא תקפה את ההצמדה לשווי המבנה.
היא חלקה על ייחוס העיכובים להליך.
היא תקפה גם קביעות כספיות נוספות.

החלטת הרשמת: למה נדחו הבקשות

הרשמת דחתה את שתי הבקשות במלואן.
היא קבעה שמנחם חתמה על מסמכים ברורים.
היא הדגישה שהשימוש במגרש היה זמני.
בנוסף, היא הדגישה שמנחם ידעה על חובת העדכון.
היא הדגישה שהבוררות התירה פתח צר בלבד.

הרשמת קבעה שמנחם לא יכולה להשליך אחריות.
היא אימצה את קביעת המומחה לגבי החריגה בעבודות.
היא דחתה גם את טענת מנחם לשומה חלופית.
היא דחתה את טענות מנחם בעניין ההוצאות.

ביחס לוגמן, הרשמת דחתה את טענת הזכות המעין קניינית.
היא קבעה שסימון נכס לא יוצר זכות כזאת.
היא קיבלה את המסקנה שהפיצוי שייך לקיבוץ.
כמו כן, היא דחתה גם את טענות וגמן לגבי רשלנות הקיבוץ.
היא דחתה את הטענות על חיובים כספיים שונים.
בנוסף, היא דחתה גם את הטענה בעניין אי הצירוף.
היא דחתה את הטענה שאי אפשר לשייך מגרש לא מבונה.

הרשמת גם דחתה את טענת הקיבוץ בעניין האחריות.
היא הותירה את החלוקה של 70 ו-30.
היא הותירה גם את הוויתור על הריבית.

מה קרה בסוף ההליך

בסוף הרשמת אישרה את פסקי הבוררות במלואם.
עם זאת, היא החזירה את התיק לבוררים.
היא הורתה להם להכין פסיקתא ברורה.
הפסיקתא תפרט את הסכומים הסופיים בין הצדדים.
הבוררים צריכים לנמק זאת במסמך קצר ותמציתי.
הצדדים ישלמו לפי הפסיקתא בתוך 30 ימים.
הרשמת לא פסקה הוצאות בבקשות התיקון.

סיכום: למה ההחלטה הזאת חשובה

ההחלטה מחדדת את גבולות תיקון פסק בוררות.
היא גם מחדדת את משמעות מסמכי השיוך.
בנוסף, היא מדגישה אחריות מעשית בשיפוץ נכס.
היא מזכירה שבוררות לא מתקנת מחדלים ראייתיים מאוחרים.
לבסוף, היא משמרת חלוקת אחריות מורכבת בין חבר לקיבוץ.

צור קשר

רוצים ייעוץ בנושא אגודות שיתופיות? עברו לעמוד יצירת קשר.

גילוי נאות

הפוסט מציג מידע כללי בלבד.

הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי.
המשרד לא ייצג בהליך זה.