הצו שמרחיב ייפויי כוח באגודות שיתופיות: פגיעה זוחלת בעיקרון החברות האישית

דודו קוכמן*

שר הכלכלה  והתעשייה פרסם ביום 9/3/2026  צו בחתימתו, המרחיב את האפשרויות של חבר אגודה להשתתף ולהצביע שלא בעצמו אלא באמצעות מיופה כוח באסיפה הכללית של האגודה.

הרחבה זו מעוררת קושי, משום שבניגוד לתאגידים אחרים, החברות באגודה שיתופית מבוססת על קשר אישי בין החבר לבין האגודה ולמטרותיה כפי שנקבעו בתקנון. לכן, למשל, לא ניתן להעביר את החברות בירושה, והיא פוקעת עם פטירת החבר. מאותה סיבה, גם הזכות להשתתף באספה הכללית ולהצביע בה נתפסת כזכות אישית של החבר, ולא כזכות שמיועדת להפעלה דרך צד שלישי.

עד לתיקון העדכני המתואר בצו הנ"ל, לעקרון ההשתתפות האישית באסיפה הכללית היו שני חריגים בלבד, ורק במסגרתם התאפשר לחבר למנות מיופה כוח מטעמו, ואלו החריגים:

א. חבר אגודה היה רשאי לתת ייפוי כוח לבן או בת זוגו, לפי פסקה 2(א) לצו שפורסם ביום ט' בחשון התשכ"ט (31/10/1968), כפי שעמד בתוקפו עד 9/3/2026 (ובכלל זאת תקופה של חצי שנה נוספת לאחר תפוגת צו דומה שניתן כהוראת שעה עקב מלחמת "חרבות ברזל").

ב. חבר אגודה השוהה בחו"ל היה רשאי לתת ייפוי כוח לחבר אחר באותה אגודה; אותו חבר יכול היה לשמש מורשה של לא יותר משני חברים, בהתאם לסעיף 16(1)(ה) לפקודת האגודות השיתופיות.

הצו המעודכן מאפשר כעת לחבר אגודה שיתופית למנות מורשה מטעמו להשתתפות ולהצבעה באסיפה הכללית, במקום החבר עצמו. החבר רשאי גם לתת למורשה הוראות כיצד להצביע, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים:

א. המורשה הוא יחיד שהוא חבר באותה אגודה, או קרוב משפחה של המרשה. לעניין זה "קרוב משפחה" הוא: בן או בת זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה או צאצא בלבד.

ב. המורשה הוא בגיר, כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

ג. ההרשאה ניתנה בכתב למורשה.

 בצו המעודכן נקבעו הוראות הפעלה לייפוי הכוח המורחב, ובכללן:

• יש להציג את כתב ההרשאה ליושב ראש האספה לפני פתיחת האספה.
• כתב ההרשאה אינו חייב באימות בפני עורך דין או נוטריון.
• אדם לא יוכל לשמש מורשה ליותר משני חברים באותה אספה.
• תוקף מינוי מורשה לפי פסקה 2(א) הוא עד שנה אחת; המרשה רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, שכל אחת מהן אינה עולה על שנה.

מהוראות הצו עולה כי קרוב משפחה שממונה כמורשה אינו חייב להיות חבר אגודה.

לפי דברי ההסבר שנלוו לפרסום, מטרת הצו היא להקל על קבלת החלטות באגודה שיתופית על רקע המצב הביטחוני. עם זאת, הצו עצמו אינו מגביל את תחולתו לתקופת חירום, אינו קושר אותו במפורש למצב הביטחוני, ואף אינו קובע מועד פקיעה עם סיום מצב החירום. למעשה, מדובר בהסדר שנקבע לשנה, עם אפשרות להארכה חוזרת מדי שנה ללא מגבלת זמן מצטברת, כך שבפועל הוא עלול להפוך להסדר מתמשך.

מכאן שהשינוי אינו טכני בלבד. מדובר בהרחבה מהותית של ההצבעה באמצעות ייפוי כוח באספה הכללית, באופן שעלול לטשטש את ההבחנה בין מאפייני ההשתתפות באגודה שיתופית לבין אלו הנהוגים בתאגידים אחרים.

התפתחות זו מעוררת חששות כבדי משקל באשר לניהול התקין של האגודה. בין היתר:

1. היעדר הגבלה לנסיבות חריגות– הצו אינו מתנה מתן ייפוי כוח בקיומן של נסיבות מיוחדות (כגון מחלה קשה, שירות מילואים ממושך, שהות בחו"ל וכדומה). בפועל, חבר יכול לבחור שלא להגיע לאספה מטעמי נוחות בלבד, ולמנות במקומו אב, אח או בן, המתגורר במקום אחר ואף אינו חבר אגודה.
2. שינוי בהרכב המשתתפים באספה-עלול להיווצר מצב שבו חלק ניכר, ואף רוב, מהמשתתפים באספה כללית מסוימת הם מורשים, ולא חברי אגודה.
3. פער אפשרי בשיקול הדעת-גם כאשר ייפוי הכוח ניתן כדין, המורשה אינו בהכרח מפעיל את אותו שיקול דעת של חבר אגודה. הדבר משמעותי במיוחד בהחלטות ליבה, כגון תיקון תקנון, החלטות עסקיות, קבלת חברים חדשים לאגודה ועוד.

חשש ל"חברות מכוח התנהגות"-ההסדר החדש עלול, בנסיבות מסוימות, לחזק טענות ל"חברות מכוח התנהגות" לפי תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973. השתתפות חוזרת של מורשים שאינם חברים באספות ובהצבעות עלולה לטשטש לאורך זמן את ההבחנה בינם לבין חברי האגודה, במיוחד כאשר ייפוי הכוח ניתן לשנה וניתן להאריכו משנה לשנה ללא צורך בנימוק מיוחד.

4. חוסר הלימה להסדרים קיימים של הצבעה מרחוק–
   כבר ביום 20.3.24 נכנס לתוקף תיקון לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות), המאפשר הצבעה דיגיטלית באספה הכללית בכל נושא, בהתקיים תנאים מסוימים. כלים אלה מצמצמים מראש את הקושי הטכני בהשתתפות, שכן חברים יכולים להשתתף מרחוק. על רקע זה עולה שאלה מדוע נדרשה הרחבה כה משמעותית של ייפויי כוח.
5. היעדר מנגנון אימות יוצר חשיפה– הוויתור על אימות זהות החותמים וחתימותיהם, ולו בפני גורם אגודתי כגון מזכיר האגודה, יוצר פתח למחלוקות ולמעשים בלתי ראויים.
6. מתח בין "הנחיות הצבעה" לבין ייפוי כוח מתמשך– הדרישה שהמרשה ייתן למורשה הוראות כיצד להצביע מתאימה בעיקר לייפוי כוח לאספה מסוימת, כשהנושאים על סדר היום ידועים מראש. היא מתקשה להתיישב עם ייפוי כוח הניתן לשנה וניתן להארכה, כאשר לא ניתן לצפות מראש את נושאי ההצבעה.

מאחר שהצו נכנס לתוקפו ביום 9.3.2026, מוצע לאגודות לנקוט כבר כעת כמה צעדים מעשיים:

4. קביעת נוהל מסודר לניהול ייפויי כוח באספה- מומלץ שכל אגודה תקבע בהקדם נוהל ברור, שינחה את מנהלי האספות כיצד לרשום בכל אספה את שמות המורשים, תוך הבחנה מפורשת בינם לבין חברי האגודה המרשים. רצוי ששמו של החבר המרשה יירשם לצד שמו של המורשה, באופן שיאפשר בקרה ותיעוד מלאים.

בדיקה ועדכון של פנקס חברי האגודה – מומלץ לעדכן את "פנקס חברי האגודה", הכולל בין היתר: שם, מספר ת"ז, כתובת, תאריך קבלה לחברות, תאריך רישום בפנקס ותאריך הפסקת חברות (בהתאם לתוספת השלישית לתקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, ספרים והודעות), תשל"ו-1976).

האסיפה הכללית היא הגוף המרכזי לקביעת מדיניות האגודה ומתכנסת בדרך כלל 1-4 פעמים בשנה. לכן חשוב להדגיש לחברים את חשיבות ההשתתפות האישית ולעודד השתתפות באספות בעצמם, ככל שניתן, ולא באמצעות מיופה כוח שאינו חבר אגודה.

סיכום

צו הרחבת ייפוי הכוח מיום 9/3/2026 יוצר שינוי משמעותי באופן ההשתתפות וההצבעה באסיפה הכללית באגודה שיתופית ומעורר מספר קשיים: הצו  מרחיב את האפשרות למנות מורשה להצבעה לא רק מקרב חברי האגודה, אלא גם מקרב קרובי משפחה שאינם חברים; הצו קובע שההרשאה אינה טעונה אימות עו"ד או נוטריון; ומאפשר ייפוי כוח לתקופה של עד שנה עם אפשרות הארכה חוזרת מדי שנה. בפועל, זהו מעבר מהסדר מצומצם וחריג למנגנון רחב ומתמשך.

הביקורת המרכזית היא שההסדר החדש עלול לפגוע בעיקרון החברות האישית, לאפשר השתתפות נרחבת של מי שאינם חברי אגודה, לשנות את אופי קבלת ההחלטות באסיפה (גם בהחלטות ליבה), ולהגדיל חשיפה לזיופים, מחלוקות ושליטה עקיפה באמצעות ריכוז ייפויי כוח. בנוסף, אף שהצו הוצג כהקלה על רקע המצב הביטחוני, הוא אינו מוגבל בזמן חירום ואינו כולל מועד פקיעה, ולכן עשוי להפוך להסדר קבוע בפועל.

נוכח השלכות אלה, נדרש לנקוט משנה זהירות: לקבוע נוהל מסודר לטיפול בייפויי כוח (טופס אחיד, בדיקות סף, רישום מדויק של מרשה-מורשה בכל אסיפה), להקפיד על תיעוד שמבדיל באופן חד בין חברים למורשים, לעדכן באופן תדיר את פנקס החברים, וליישם מנגנוני זיהוי ובקרה פנימיים גם אם אין חובה לאימות משפטי – כדי לצמצם סיכונים ולשמור על ניהול תקין ועל אופייה האישי של החברות באגודה.

על הכותב:

דודו קוכמן הוא עו"ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות ובמרחב הכפרי, משמש כיועץ במשרד ח. נועם ושות'. כיהן בעבר כמזכ"ל האיחוד החקלאי